הנצחה

אחי לא ניתק את קשריו עם הגרעין, ומיד עם שחרורו, בשנת 1967 הצטרף לחבריו מגרעין "אורים", אשר יחד עם גרעין "עלומים" הקימו את קיבוץ עלומים. בימים הראשונים עבד בחשמלית הקיבוץ אך לאחר זמן קצר עבר לעבוד במוסך, בו עבד עד יומו האחרון. במהלך השנים השלים אחי את לימודיו כטכנאי מכונות ואף הוסמך לניהול מוסך בנושא חשמל ומיזוג אוויר. באייר תשכ"ח נשא אחי את בח"ל נעמי, בת קיבוץ סעד, לאישה ונולדו להם 5 ילדים ו-6 נכדים (כן ירבו...). אחי היה איש משפחה למופת, צנוע ונעים הליכות, ומקצוען אמיתי בעבודה.

"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא....?”

י"ז אלול תשס"ה
21.9.05

הספד לאחי ז"ל

נאמר במסכת שבת. אמר רב: מהספדו של אדם ניכר אם בן העולם הבא הוא אם לאו. הגמרא מתלבטת בשאלה האם יש לחמם ולהלהיב את השומעים כדי לעבור את "מבחן" ההספד.

במקרה שלך אחי, אין צורך לא בהספד ולא בשום אמצעי אחר, את שמך הנפלא קנית ביושר בעולם הזה.

34 שנים עבדנו יחד וזה שהחזקנו והצלחנו לעבוד כל כך הרבה שנים בהרמוניה זה קודם כל בזכותך, בזכות ענוותך, בזכות הצניעות, אי רדיפת הכבוד והיושר הבלתי מתפשר. כל מטלה שהוטלה עליך ולאו דווקא במוסך, קבלת באהבה וביצעת בחריצות ובמקצועיות. השכמת קום לעבודה בשעות שהיום לא מכירים את קיומן ומרמת לכך שהמוסך יעבוד בצורה מקצועית ומסודרת. התעקשת בכל ימי הטיפולים הקשים, שעברת בגבורה ובחיוך, להמשיך ולעבוד כל שעה אפשרית ולאחרונה חזרת לעבוד באופן מלא כשאתה מנסה להשלים את החסר מתקופת היעדרותך.
לקוחות אהבו את המקצועיות והיסודיות והחיוך בהם שירתת אותם. כבר לא נוכל יותר להשתעשע במשפט: “ כשאחי יחזור הוא יטפל בזה".

בקבוץ לא התעלמו מיכולותיך ואני נאלצתי להיאבק במוסדות השונים כדי שתמשיך לעבוד במוסך בשל חיוניותך ורק בורא עולם יודע עד כמה צדקתי.

נראה לי שמעבר להיותך חבר טוב ונאמן היית בראש ובראשונה הבעל והאב האולטימטיבי.
נאמר מתי הבעל זוכה להיות כמלך ? כשהוא נותן לאשתו יחס של מלכה ואני אוסיף: וילדיו מקבלים יחס של בני מלכים. לא חסכת שום דבר מבני משפחתך וכל שנדרש והרבה מעבר, עשית עם חיוך ואהבה ומסירות אין קץ. גם את הוריך לא זנחת ולמרות הקושי וברגע שיכולת מי הצטרפת לנסיעות של יום שלישי. יתכן והדברים נשמעים כאחרי מות קדושים אמור, אך במקרה שלך המילים מגמדות את המציאות שבני משפחתך יודעים כל כך טוב להעריך. לדעתי, בין שאר הדברים בהם ניכר אדם, זו צרתו, או במקרה שלנו במחלתו. שמעתי שביום חמישי האחרון הציג אותך הרופא המטפל בך לפני הצוות הרפואי וסיפר להם על גבורתך ועל הצורה מעוררת ההשתאות בה ניהלת את המלחמה במחלתך. גם כולנו הסובבים אותך התפעמנו כשדיווחת לנו על הטיפולים הקשים ביותר: שום דבר, לא נורא. השרית אווירה אופטימית מדהימה על כל הסובבים אותך וכל כך קשה היא המכה שבבת אחת קרסת ונכנעת לגזירת שמים. שושנה, נעמי, ענת, עירית, רן , תמר וגיל, אנו חבריך שיחד איתם יסדת ובנית את המקום הזה עלומים, מתחייבים לעזור ולסייע למשפחתך ככל שידרש, לפחות כמו שאתה היית עוזר לחבריך.

היי שלום איש טוב וישר
יהי זכרך ברוך

גבי בנדב