הנצחה

בן חנה תבל"א וישראל יבל"א

נולד בתשי"ד

היה בעלומים בגרעין משנת תשל"ג

נהרג בתאונת דרכים בקיץ תשל"ה

בן 21 במותו

יהי זכרו ברוך

אמנון היה לנו סמל הכח והעוצמה וניחן ביושר ובהגיון בריא. כששמענו בבוקר על התאונה דאגנו לכולם חוץ מלאמנון מכיוון שהוא נדמה אצלנו לחסין, בלתי ניתן לפגיעה ששום תאונה לא תוכל להרע לו.

אמנון נקשר לעלומים בכל נימי נפשו. כבר בשל"ת המוקדם התאהב בעבודה ובחיי המשק. לאחר מכן בטירונות, אמנון היה חייל מצטיין באימונים. ה"מאגיסט" של המחלקה, תפקיד יוקרה שהרבה נאבקו עליו. במסעות הקשים והמפרכים כשבקושי הצלחנו לגרור את עצמנו נשא אמנון על גבו את הציוד הכבד ביותר. בסיום ניסו להשפיע עליו שילך לפיקוד אך למרות שאהב את האתגרים והמאמץ, הכריעה אהבתו לגרעין ולמשק להמשיך במסלול.

בהאחזות ובשריון חלם אמנון על עלומים ורצה לבנות פה את ביתו. בכל הזדמנות ובכל חופש ולו הקצר ביוצר קפץ אמנון למשק לבקר ולראות מה חדש ומה נשמע. מהשריון חזר לקיבוץ לעבודה ולחברה שאהב. אך לא עבר זמן רב ואמנון נקרא לישיבה של מעלה בצורה טראגית, והותיר אותנו חסרים חבר נאמן.